פסק-דין בתיק ת"א 3575-08

1.         התובעת חתאם עיאדאת ילידת 1959 נפגעה לטענתה בתאונת דרכים ביום 10.9.05.

            התביעה הוגשה לפיצוי בגין נזקי גוף על פי החוק לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 (להלן: חוק הפלת"ד).

            מומחה רפואי מטעם בימ"ש קבע נכות צמיתה בתחום האורטופדי בשיעור 5%.

            הצדדים חלוקים בשאלת הנסיבות, החבות על פי חוק הפלת"ד וגובה הנזק.

2.         נסיבות אירוע התאונה:

            בכתב התביעה נטען כי ביום אירוע התאונה בעת שהתובעת עלתה לרכב במושב ליד הנהג, נפלה מתוך הרכב ונחבלה ברגל ימין.

            בתצהיר עדות ראשית מתארת התובעת כיצד היתה עם בעלה ובתה הקטנה בביקור באירוע ובעת שביקשה לעלות לרכב ולנסוע בחזרה לביתה, פתחה את הדלת שליד הנהג על מנת להיכנס לרכב ותוך כדי סידורי הישיבה, נפלה אל מחוץ לרכב ונחבלה בפלג גוף ימני.

            בחקירה נגדית נדרשה לסדר הפעולות המדוייק מאז שיצאה מהבית בו התארחה ועד שנכנסה לרכב ועומתה עם התיעוד הרפואי שם נרשם כי "נפלה בביתה".

            התובעת מבהירה כי ראתה את נוסח מכתב השחרור רק לאחר שקיבלה אותו ואז הבינה כי המידע נמסר כנראה מפי המלווים שהגיעו עימה לבית החולים והיא חוזרת על הנסיבות שהביאו לנפילה בעת שניסתה להתיישב ברכב הנהוג על ידי בעלה.

3.         ע.ת/2 עבד אלחמיד עיאדאת בעלה של התובעת, מציין בתצהירו את אותן נסיבות שקדמו לאירוע התאונה, כיצד התיישב במושב הנהג, התניע את הרכב על מנת להתחיל בנסיעה, אישתו התובעת הכניסה את הבת הקטינה למושב האחורי, פנתה להיכנס לרכב במושב שלידו, תוך כדי כך נפלה וצעקה והוא מיד ניגש יחד עם המארח שעמד ליד הרכב לסייע לה.

            בחקירה נגדית הבהיר כי אותו חבר שהגיע איתם לחדר המיון מסר כנראה את הפרטים בדלפק הקבלה.

            ע.ת/3 מוחמד אל עמר היה המארח שם שהו בני הזוג בטרם פנו לחזור לביתם, העיד כיצד התובעת רצתה להתיישב ברכב ולמיטב זכרונו חלק מהגוף שלה היה בפנים וחלק בחוץ (עמ' 26 לפרו').

4.         ע.ת/4 דאוד מראענה מתאר כיצד בתום האירוע עמד ליד הרכב ודיבר עם בעלה של התובעת כאשר היא שמה את הבת הקטנה במושב האחורי וביקשה להיכנס לשבת ליד הנהג, החליקה, נפלה והתחילה לצעוק.

            העד נסע יחד עם התובעת ובעלה לבית החולים והמארח נסע אחריהם עם מכונית, לקח את תעודת הזהות והלך לרישום.

5.         מטעם ההגנה זומן ד"ר יורי קוצר רופא החתום על סיכום האישפוז במחלקה האורטופדית על מנת לבאר את הרישום, אשר את פרטיו לא זכר (בחלוף 8 שנים), אך בד"כ הוא נרשם מדברי החולה.

            בחקירה נגדית נדרש לאופן בו נרשם סיכום האישפוז בעת השחרור על בסיס נתונים קיימים במחשב ולא זכר אם ראה את גליון הקבלה.

            ע.ה/2 אליאס יעקב, עבד כאח בבי"ח הילל יפה בחדרה, חתום על האנמנזיה סיעודית מיום 11.9.05, נשאל בחקירה ראשית על סיבת האישפוז וענה: "לדבריה בזמן שרצתה לעלות לאוטו נפלה ונחבלה ברגל ימין. הכוונה לרכב." (עמ' 24 לפרו').

6.         בתום שמיעת הראיות, עיון בכתבי הטענות על נספחיהם, בפרוטוקול ובסיכומי הצדדים, שוכנעתי לקבוע כי התובעת נפלה במהלך כניסה לרכב, בו נהג בעלה בשעות הלילה של יום 10.9.05 לאחר שהיו בביקור חברתי.

            לא מצאתי להטיל דופי במהימנות עדותה, עדות בעלה והעדים מטעמה.